תזונה קיטוגנית
לא לכל אחד
תזונה קיטוגנית
לא לכל אחד
לפני שנדבר על הדיאטה הקטוגנית עצמה, חשוב לעצור לרגע ולשאול: למה בכלל התעניינתם בה? אולי שמעתם עליה המלצות, אולי קראתם שמישהו ירד איתה מהר במשקל, ואולי כבר ניסיתם ליישם אותה לבד – ונתקלתם בקושי. ייתכן ששקלתם לפנות לדיאטנית קטוגנית בתקווה לקבל ליווי מקצועי. אבל חשוב להבין – ברוב המקרים, תזונה קטוגנית לא מתאימה לרוב האנשים, ולעיתים היא אפילו עלולה להזיק.
נשמע פשוט, לא? מפסיקים לאכול פחמימות, אוכלים יותר שומן – ויורדים במשקל. אך במציאות, רבים מגלים שזה לא כל כך פשוט. בלי תפריט מסודר, בלי מעקב אישי ובלי הבנה מעמיקה של השפעת התהליך על הגוף, מהר מאוד מופיעות תחושות של עייפות, עצירות, ירידה באנרגיה או פשוט תסכול מכך שהתוצאות לא מגיעות. לא מעט אנשים מגיעים אליי בדיוק בשלב הזה – אחרי שניסו לבד ולא הבינו מדוע הם לא מרגישים טוב או לא רואים שינוי. רק לאחר שבנינו יחד תפריט מותאם אישית במסגרת ליווי מקצועי, הכול השתנה: הם התחילו להרגיש טוב יותר, לרדת במשקל באופן נכון ולשוב להרגיש מלאי אנרגיה. והכי חשוב – הם לא ויתרו על המזונות שהם אוהבים לאורך כל הדרך.
כדיאטנית קלינית פרטית, אני רואה קודם כל את האדם – ומתאימה את התזונה אליו, ולא אותו לתזונה.
אם המטרה שלכם היא לרדת במשקל או לשפר את הבריאות – הדרך הנכונה היא להתחיל בתהליך של בירור, הקשבה והתאמה אישית.
מהי הדיאטה הקטוגנית?
מדובר בתזונה עשירה מאוד בשומן (70–80%), דלה מאוד בפחמימות (5–10%) ומתונה בחלבון.
מטרת התזונה היא להכניס את הגוף למצב של קטוזיס – מצב מטבולי שבו הגוף מפרק שומנים ויוצר מהם גופיפי קיטו, המשמשים לו מקור אנרגיה עיקרי במקום גלוקוז.
עם זאת, יש תאים שעדיין זקוקים לגלוקוז – כמו תאי דם אדומים וחלק מהנוירונים, מה שמוביל את הגוף לייצר יותר גלוקוז בעצמו מחומצות אמינו בתהליך הגלוקונאוגנזה.
לכן, חוסר מתמשך בפחמימות מהתזונה עלול להוביל לפירוק שריר מוגבר - תופעה לא רצויה שבעיקר תחליש את הגוף ותגרום לנו לירידה פחות איכותית במשקל - איבוד של יותר מסת שריר ונוזלים ואיבוד של פחות מסת שומן.
איך הדיאטה פועלת?
צמצום הפחמימות בתפריט גורם לירידה ברמות האינסולין, מה שמגביר את קצב פירוק השומן (ליפוליזה). אך חשוב להבין: ליפוליזה אינה מעידה בהכרח על ירידה במסת השומן. במצב של עודף קלורי, הגוף יכול במקביל גם לייצר שומן (ליפוגנזה), ולכן ייתכן שלא תתרחש ירידה נטו במסת השומן.
אנשים רבים שניסו את הדיאטה הקטוגנית ללא הצלחה הוסיפו לתפריט כמויות גבוהות יותר של שומן – אך המשיכו לאכול בעודף קלורי. לעיתים זה קורה בגלל צריכה מוגזמת של מזונות עתירי שומן וקלוריות כמו גבינות שמנות, שמן קוקוס, אגוזים ועוד. במצב כזה, גם אם הגוף שורף יותר שומן, מדובר בעיקר בשומן מהמזון – ולא בהכרח בשומן מהמאגר. כלומר, הגוף אכן "שורף שומן", אבל ייתכן שהוא גם מייצר שומן בקצב דומה או גבוה יותר – כך שבפועל לא מתרחשת ירידה במסת השומן, ולעיתים אף נרשמת עלייה.
מבחינת DIT (תרמוגנזה של המזון), עיכול שומנים דורש פחות אנרגיה מאשר עיכול פחמימות – כלומר, הגוף שורף מעט פחות קלוריות על עיכול שומנים. לכן, הדיאטה הקטוגנית לא בהכרח מובילה לשריפת קלוריות גבוהה יותר בגלל ההרכב השומני שלה.
מה כוללת הדיאטה?
מוצרי שומן: שמן זית, אבוקדו, שמן קוקוס, אגוזים, ביצים, בשרים שומניים.
הימנעות ממזונות עתירי פחמימות: לחם, פסטה, אורז, תפוחי אדמה, פירות וקטניות.
למי הדיאטה עשויה להתאים?
הדיאטה הקטוגנית עשויה להתאים כטיפול למחלות נוירולוגיות מסוימות - ואך ורק בפיקוח רפואי צמוד.
אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי (במיוחד בילדים ומתבגרים) - הפחתת פרכוסים.
סוכרתיים סוג 2 תוך התאמה לסיכון מוגבר לתחלואה לבבית - למשל בחירה במקורות שומן דלים בשומן רווי.
אלצהיימר ופרקינסון - הדיאטה הקטוגנית נמצאה כמפחיתה תסמיני אלצהיימר ופרקינסון במנגנונים פוטנציאליים מגוונים המתוארים באיור (צריך מחקרים נוספים):
למי היא לא מתאימה במיוחד?
נשים בהריון או מניקות
אנשים עם רקע של הפרעות אכילה או חסרים תזונתיים
אנשים עם היסטוריה של דלקת לבלב (פנקראטיטיס)
חולים במחלות כבד או כליות
חולים עם הפרעות גנטיות במטבוליזם שומנים
חסרונות וסיכונים:
"שפעת קטוגנית" (Keto Flu): תופעה זמנית בתחילת הדיאטה שכוללת כאבי ראש, עייפות, בחילה וריח רע מהפה – כתוצאה מהמעבר החד למצב של קטוזיס.
פירוק שריר (כפי שצוין מקודם).
סיכון לחסרים תזונתיים: במיוחד בויטמיני B, סידן, מגנזיום, אשלגן וויטמין C – עקב הימנעות ממזונות מגוונים כמו פירות, דגנים וקטניות.
עצירות: נפוצה בגלל מחסור בסיבים תזונתיים שנמצאים בדגנים מלאים, קטניות ופירות שלא אוכלים בדיאטה.
עלייה ב"כולסטרול הרע" (LDL): אצל הרבה מהאנשים שעושים דיאטה קטוגנית, רמות ה-LDL עולות – מה שעלול להוות גורם סיכון לתחלואה לבבית (התקפי לב, שבץ ועוד) במיוחד אצל אנשים עם נטייה גנטית לכך או רקע רפואי מתאים.
סיכון לאבנים בכליות: בגלל עלייה ברמות חומצת שתן (עקב צריכה גבוהה של חלבון מן החי) – במיוחד אם לא שותים מספיק נוזלים.
פגיעה בקשר הבריא עם אוכל: הדיאטה עלולה ליצור פחד מפחמימות, תחושת אשמה סביב אכילה ומחשבות של "שחור לבן" - או "אני מושלם" או "נכשלתי".
קושי להתמיד לאורך זמן: מחקרים מראים שכ-80% מהאנשים מפסיקים את הדיאטה הקטוגנית בתוך שנה – בעיקר בגלל מגבלות קשות ואורח חיים לא גמיש.
אז מה הגישה הנכונה?
התאמת התזונה למטופל, ולא את המטופל לתזונה.
גמישות מחשבתית ואכילה מודעת.
תפריט שמתאים לחיים – ולא משבש אותם.
סיכום
הדיאטה הקטוגנית אולי נשמעת מפתה – אך היא רחוקה מלהיות פתרון קסם.
מדובר בגישה תזונתית קיצונית שדורשת התאמה אישית, מעקב רפואי וליווי מקצועי.
במקרים רבים, יש דרכים פשוטות, בטוחות ובריאות יותר לרדת במשקל או לשפר מדדים בריאותיים.
אם אתם רוצים לרדת במשקל בצורה בריאה, חכמה ומתמשכת – אני מזמינה אתכם לפגישת ייעוץ אישית.
יחד נבחן את מצבכם הבריאותי, הרגלי האכילה והמטרות – ונבנה תפריט שמתאים לכם באמת.
לפעמים, הפתרון הנכון נמצא הרבה לפני הדיאטה הקיצונית.
רוצה להתחיל שינוי בחיים? אני מזמינה אותך ליצור קשר איתי עכשיו:
נטע שמע - דיאטנית קלינית מוסמכת